עיצוב חדרי הילדים

תכנון חדר הילדים צריך להבנות תוך חשיבה לטווח ארוך ומתוך הבנת צרכי הילד המשתנים עם גילו. שכיח המצב בו ילד מבלה באותו חדר מיום הוולדו ועד ליום בו הוא עוזב את הבית.
ידוע גם שילדים קטנים אוהבים לישון יחד באותו חדר, דבר המגביר אצלם את הרגשת הבטחון, ועוברות מספר שנים עד שהם מבקשים חדר לעצמם. ואם אי אפשר לתת לכל ילד חדר, צריך להביא בחשבון שבאותו חדר יכולים לגור ילדים שצרכיהם שונים בהתאם לפער הגילים שביניהם.

נוסיף לכך את החללים הקטנים המקובלים כסטנדרט בחדרי הילדים ואת המיכשור ההולך וגדל שיש לכל ילד ונראה שתכנון החדר הוא בעייתי.

מספר פתרונות בשלב התשתית:

לבנות בהתחלה חלל אחד גדול, שבעתיד נוכל לחלק אותו ל- 2-3 חדרים ע"י מחיצות גבס (מה שפעם היו פותרים באמצעות ארונות דו-צדדיים).

להכין כמה שיותר נקודות חשמל ותקשורת עפ"י תכנון עתידי אפשרי: תאורה כללית בתקרה, נקודות מאור ליד המיטות, קווי טלפון, נקודת מחשב, טלוויזיה ועוד כמה שקעים רזרוויים שמטרותיהם אינן מוגדרות בהתחלה, אך יכולות להתפתח בעתיד כמו: אקווריום, גיטרה חשמלית ומגבר.

מה צריך להכיל חדר של ילד, במינימום?

מיטה בגודל 80X190 או מיטה וחצי בגודל 120X190 ס"מ.
ארון: 100X65 או 150X65 ס"מ.
שולחן עבודה באורך מינימלי של 80 ס"מ ובעומק 50 ס"מ.
הרווח בין הארון למיטה (במידה ופתיחת הארון היא כלפי המיטה) - 100 ס"מ מינימום.
חדר בשטח של כ- 8 מ"ר הוא קטן, אך סביר יחסית למה שהורגלנו. אבל בשטח זה אנחנו צריכים להביא בחשבון התרחבות כפי שצוין לעיל: מחשב, טלויזיה, כוננית ספרים גדולה יותר.
ומבחינה עיצובית צריך לזכור שהוא כל ביתו של הילד. דהיינו: המקום בו הוא ישן, לומד, משחק ומארח. כיצד עושים זאת?

הפתרון מצוי ביצירתיות שבניצול החלל לא רק לרוחב אלא גם לגובה ושימוש ברהיטים וורסטיליים. למשל: מיטות קומותיים קבועות או נשלפות. אם קבועות: אפשר לנצל את החלל שמתחתן. מיטות ששלד המיטה משמש כמגירות אחסון. ארגזי צעצועים על גלגלים שניתן לאחסן אותם תחת למיטות. שולחן המתקפל אל הקיר. הבדלת המיטה בוילונות תיתן פרטיות בחדר משותף. ניצול גב המיטה לאכסון ועוד.

עיצוב חדרי הילדים פתוח לכל דמיון. יש הדוגלים לעצב חדר ילדים כעולם ילדותי על כל המשתמע מכך בנושא הצבעים, עיטורי הקירות, דוגמאות הריהוט. ורצוי עם הומור. אחרים חושבים שיש להסתכל על הילד כמבוגר קטן ולא לבדל את החדר שלו מכלל העיצוב של הבית. אין כללים. העיצוב יכול להיות בקו אחד ויכול להיות אקלקטי. זאת מאחר ועולמו של הילד הוא עולם פתוח ולא מקובע. ישנם עיצובים הומוריסטיים למבוגרים שבהחלט יכולים להשתלב בעולם הילד ולהיפך. למשל: קופסאות צבעוניות, כלים שימושים מפלסטיק, גופי תאורה בצורות של פנס אופניים או בובות ברבי ועוד.




חזרה - לטיפים בעיצוב